רק על עצמי לספר ידעתי. פוסט בלי נמלים.

אני אישה שלא מחבבת שינויים אבל מעדיפה שהם יקרו לה ולא שהיא תצטרך ליזום אותם. כבר כתבתי בלוג אחד ואני מתלבטת אם להעביר אותו לכאן או . להשאיר אותו בפלטפורמה הגוססת שלו כחלק מכובד מהעבר. אולי כי האישה שקפצה למים וכתבה בלוג לפני 9 שנים היא לא האישה שכותבת בלוג  היום. האהבה לכתיבה נשארה . האהבה לאנשים קראו אותי וכתבו איתי גם היא נשארה ואני רוצה להמשיך את זה. אני מתלהבת היום מדברים אחרים אז כשהדינוזאוורים הסתובבו הרחובות עם סלולרי בגודל לבנה  לא היו הפייסבוק והטוויטר שהם המקום לסיפוק מידי. יד על הלב, לא האמנתי שאני אהפוך למתמידה כזאת בפלטפורמה הישנה והטובה. אני קצת כמו ישישה שמתקשה להיפרד מטכנולוגיה ישנה כדי לעבור לטכנולוגיה חדשה יותר כי את זה ילדים צריך ללמוד ובזה צריך להשקיע ואני מטופלת בחיים. אבל גם זה כבר שחוק, כל הבלוגרים שאני מכירה הם לא חסרי חיים כמו שתיארו אותנו בתחילת שיגעון הבלוגים. לחלקם יש פרצופים. ואת חלקם אני מכירה ממש ממש טוב וגם אוהבת

אז אני ג'וליאנה, אני אשה בת 40 (צעירה או זקנה זה בעיני המתבונן ואני את משבר גיל ה40 עברתי בגיל 39).אני מאמינה בלכתוב בכנות אבל נמנעת מלכתוב דברים שלא הייתי רוצה שמישהו יגלה.מאמינה שזו לא סתירה. אני אוהבת לקרוא שזה דבר מעולה  כי אני ספרנית, מרכזת מועדון קריאה,מנויה ל3 ספריות שונות וחברה גם במועדון הספר הסגול, מה שאומר שאני מקבלת ספר נטול כריכה חינם אחת לחודש.אני מתה על צמחים וצמחיה ואוהבת כלבים ותינוקות של אחרים (בלי האחריות הנלויית.)

חוץ מזה אני בשנה האחרונה מצאתי את עצמי בניגוד דמור לאופיי בעמדות בהן אני צריכה לנהל אנשים (עבודה וועד בית) והשמיים לא נפלו כי צריך  ולדעת את מי לנהל ובורכתי בכל אחד מהמקרים באנשים נפלאים.אבל ניהול זה לא תחביב, חברים, זה כאב ראש ויציאה מאיזור הנוחות שלי.

ויש לי גם בן זוג אהוב מאד שלא קורא בלוגים וגם ילד אהוב מאד אחד ויחיד מבחירה והוא יהיה בן 9 בקיץ, ולא, לא הגיע זמן לאח קטן.אותו ילד אגב היה בבטן שלי כשהתחלתי את הבלוג הקודם שלי.

וג'וליאנה זה לא השם שלי. זה שם הבמה שלי שממנו אני לא נפרדת. יש לי שם אחר שאני פחות מתה עליו ומאד נוח לי לאמץ פרסונה של שם כתיבה. אם זה עבד לרומן גארי זה יעבוד גם לי

(או לפחות עבד 9 שנים)

על מי אני עובדת, את הפוסט הזה יקראו מי שכבר קראו את 9 השנים הקודמות שלי (במקרה הטוב) והם כבר מכירים את הפרצוף הג'ינג'י שלי מפייסבוק (מה שלא עושה הטבע עושה הצבע, הכול אני מגלה פה).

אז זהו, זאת הג'וליאנה החדשה ישנה. בתקווה להמשך פורה.

7 מחשבות על “רק על עצמי לספר ידעתי. פוסט בלי נמלים.

  1. empiarti הגיב:

    תתחדשי ג'וליאנה. נדמה לי שאני לא מכירה אותך מהפלטפורמה הישנה והגוססת…גם שם קוראים לך ג'וליאנה? בכל מקרה המון הצלחה בבלוג החדש…

    אהבתי

כתיבת תגובה