משפחה מרובת ספרים

יש לנו שלוש ספריות בבית. האחת הייתה ספריית האם   איתה הגענו לדירה החדשה. היחס בין הספרים שלי לספרים של בן זוגי היה 90 10.נחשו לטובת מי . היא לא הייתה ענקית אבל היא הייתה בסדר. שרדה שלושה מעברי דירות. ואני מצדי מצאתי אסטרטגיות אכסון בשכבות שנשמעת מגונה כמו קבורה בקומות.

ואז הצטרף הילדון שכבר בבית החולים קיבל מתנות ספרים (מהבוסית המקסימה של דאז) והסבתות שלו הן ספרנית וביבליופילית ברמה שגובלת בטירוף אז כמעט בכל פעם שהן הגיעו היה להן ספר בתיק. הן הגיעו כל שבוע.

הגוזל אהב ספרים. לא הייתה לו ברירה. הוא היה קורא(ע) אותם על ברכי והופך בחוסר סבלנות את הדפים כדי להגיע לדף האהוב עליו. הוא הצליח להשמיד גם את הספרים העמידים האלה מקרטון שאמורים לשרוד צונמי. תולעת ספרים לגמרי. ואני הייתי מבלה איתו במיטתו מקריאה עד שהגרון התייבש 5 ספרים לפחות. הרגשתי אם השנה.

אבל הספריה הצנועה לא הספיקה.

אז קנינו בילי. המצאה שבדית לילדים שהאוסף שלהם כולל חמישה ספרים. וגם שם אכסנו בקומות.

ואז התחלנו לנסוע לספרד.

בן זוגי שיהיה הוא צ'יליאני ומסתבר שהוא דווקא מאד אוהב לקרוא אבל לא בעברית- בספרדית. הוא גם מאד אוהב לנסוע לספרד כי זה כיף לטייל בארץ שאתה דובר את השפה ולא צריך יממה כדי להגיע לשם.ומה שיפה זה שבספרד יש, ובכן, חנויות ספרים.ואיזה חנויות ספרים! חלק מחנויות הספרים ., ממוקמות בתיאטרון בדימוס או בקולנוע בדימוס. לכל חנות ספרים הכי פושטית יש לפחות שלוש קומות ויותר.צוחקים עליו שהוא יכול לקנות באמזון ולא לטרוח לנסוע לספרד והוא עונה: אבל מה זה שווה? כך הכיף הוא הפשפוש.

וכך היינו חוזרים. עם השלל. מחלקים בתבונה את הספרים בין המזוודות  ומתפללים לאלוהי שדות התעופה שלא נחרוג במשקל. חרגנו, תמיד אבל זכינו לחסדי הסלקטורית.

ובספרד גיליתי מה זה חנויות עם מחלקה שלמה לקומיקס. היינו בוחרים ספרי ילדים כי כדאי שגם הגוזל ילמד ספרדית ובשלב מתקדם יצאתי עם ספרים גם בשבילי על אף הספרדית הפחות ממעולה שלי.

וכך הבנו שבילי יצטרך ללכת ,, מה גם שכבר עמדנו בסכנת התמוטטות אז הלכנו לחנות רהיטי ילדים והזמנו מדפים מפוארים (אין צדק, הילד מקבל את הכי טוב)

כיום הצטרפו גם ספרי הילדות שלי כי גם ההורים שלנו נחנקים מחוסר חלל וגם ספרי הילדות של הילד וגם הספרים שהוא ממשיך(!) לקבל (!) במתנה (!) ועברנו גם שם לשיטת השכבות.ספרי הילדים המעפנים שסתם אין לנו כוח לתרום נטמנים מאחור כמו אפיקומן. הוא כבר בליגה של פרסי ג'קסון וקורא לגמרי לבד ורק כשבא לי להדליק אותו על אריך קסטנר או הספרים שאני גדלתי עליהם אני מתחילה להקריא ואז מגלה אם הם עומדים במבחן הזמן והשפה או פחות.

אני גם מביאה ספרים מהספריה שאני עובדת בה. גם לבן שלי וגם לי וזה כמובן נפלא כי אותם מחזירים. .ובאמת אני עובדת בספריה מעולה שכוללת ספרים חדשים מאד וגם ספרים שאמא שלי גדלה עליהם.

הספרים של בן הזוג עוברים לאמא שלו וחוזרים אלינו בשלב כזה או אחר. הספרים שלי כיום נודדים במועדון הקריאה (כשמדובר בספר שגם יש לי אותו) ואפילו הבן שלנו מתחיל להשאיל ספרים לחברים.מתה על האלטרואיזם הזה.הוא גם מביא ספרים לקריאת בוקר בבית הספר ומקבל רשות לפעמים מהמורות המופלאות שלו להמשיך עוד קצת גם אם התחיל השיעור כי קריאה זה נהדר.

אז כן, יש בלגן במשפחה מרובת ספרים. הספרים משתלטים על הבית ונדחפים לכל חלל ואני עדיין אוהבת לבקר בחנויות ספרים  וקונה רק כשקשה לי להתאפק עד שהספר יגיע לספריה.ולחברות שלי יש מזל כי אני מפזרת את ספריי לכל רוח.

והחלום שלי הוא לעשות בשירותים מדפים. אין לנו מקום לזה אבל ראיתי את זה בשירותים של אולם כנסים ותאמינו לי זה להיט (הפסדתי חצי מושב אבל למי אכפת…)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s