חיים של אחרים

אם הייתי סופרת כבר הייתי עושה מזה רומן. היום שמעתי שיחה סלולרית שגמרה אותי מעצב. הסיפור  הוא גבר גרוש שמדבר עם בנו הקטן. הבן חרדי והאב על פי הלבוש -לא. האב אומר לבן שהוא השתחרר  היום מבית הסוהר ושואל את הבן אם הוא יודע מה זה בית סוהר ומסביר לו שהיה שם כי הוא עיצבן את אימא שלו. האב נשמע נואש. מסביר לבן שלא יוכלו לשחק במגרש הכדורגל הקבוע  כי אסור לו להיות שם . הוא מבטיח לו שהם יבלו בקיץ הרבה יחד ויבלו במלונות.

שיחה נוספת: האב מתחנן לעבודה כי הוא חייב לשלם ערבות ואין לו עבודה ואין לו כסף. כנראה אין לו איפה להיות. הצד השני כנראה מסרב כי האב מנסה כל אמצעי לחץ אפשרי.

הלכתי.

ממש לא רציתי להיות במקום הנורא הזה.

מצאתי את עצמי מרחמת על האב ושופטת אותו בו זמנית ובעיקר מפחדת לראות אותו בקרוב בעיתון.

היה בי צד שרצה לגשת אליו לעזור וצד שאמר לי: שלא תעזי!

בחיים לא ראיתי אדם שנמצא כל כך בקצה.

4 מחשבות על “חיים של אחרים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s